| לָכֵן בָּאנוּ לְפָנֶיךָ בִּכְפִיפַת קוֹמָה וּבְהַכְנָעַת רוּחַ וּבְשִׁפְלוּת הַנֶּפֶשׁ וּבִשְׁבִירַת הַלֵּב, שֶׁתִּזְכֹּר לָנוּ זְכוּת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וּזְכוּת הַצִדְקָנִית רָחֵל אִמֵּנוּ, וּתְכַפֵּר לָנוּ אֵת כָּל חַטֹּאתֵינוּ וַעֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, שֶׁחָטָאנוּ וְשֶׁעָוֵינוּ וְשֶׁפָּשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ, וְתַעַזְרֵנוּ לְשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שֶׁלְּמָה לְפָנֶיךָ, וְתַאֲרִיךְ יָמֵינוּ בַּטּוֹב וּשְׁנוֹתֵינוּ בִּנְעִימִים עַל הָאֲדָמָה אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ, בִּכְדֵי שֶׁנּוּכַל לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֵת כָּל דִּבְרֵי תַּלְמוּד תּוֹרָתְךָ וּמִצְוֹתֶיךָ בְּכַוָּנָה שְׁלֵּמָה וּרְצוּיָה, בְּלִּי שׁוּם טִרְדָּה, וְתָסִיר מִמֶּנּוּ וּמִכָּל עַמְּךָ בֵּיִת יִשְׂרָאֵל כָּל מִינֵי חוֹלִי ובפרט מהחולה פב"פ | לכן באנו לפניך בכפיפת קומה ובהכנעת רוח ובשפלות הנפש ובשבירת לב |
|---|---|
| וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה" בראשית ל', יט' כא' | ורחל, לילה ויום היא מתפללת על כלל עם ישראל" |
לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר אִם רָעֵב שׂוֹנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לֶחֶם, וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם, כִּי גֶּחָלִים אַתָּה חוֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ, וַיְיָ יְשַׁלֶּם לָךְ.
22| ומדי שנה, ביום זה, עולים עשרות אלפים לקבר רחל, קברה של רחל אמנו, להתפלל ולבקש מאמא שתפעל אצל בורא עולם עבורם | קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר, פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְיָ, יַשְּׁרוּ בַּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ: ישעיה מ ג וְעַל מְצִיאוּת מְזוֹנוֹתֶיהָ בַּמִּדְבָּר אוֹמֶרֶת |
|---|---|
| מדהים לגלות כי לא רק שחז"ל היו מודעים לעצם אפשרות השינוי העוברי מזכר לנקבה, אלא ידעו גם לנקוב ביום הארבעים כזמן ההכרעה, עוד בטרם התגלו לעולם המדע צפונותיו הגנטיים של העובר | שתזכור לנו זכות אבותינו הקדושים וזכות הצדקנית רחל אמנו, ותכפר לנו את כל חטואתינו ועוונותינו ופשעינו, שחטאנו ושעוינו ושפשענו לפניך, ותעזרנו לשוב בתשובה שלמה לפניך, ותאריך ימינו בטוב ושנותינו בנעימים על האדמה אדמת הקודש |
עַד מָתַי יִהְיֶה עוּזְךָ בַּשֶּׁבִי וְתִפְאַרְתְּךָ בְּיַד צָר.
2| וְתַן לָנוּ כֹּחַ וּבְרִיאוּת הַגּוּף שֶׁנוּכַל לַעֲבֹד אוֹתְךָ יוֹמָם וָלַיְלָה בְּלִּי רִפְיוֹן | יש להדליק במשך 40 יום רצופים נר לעילוי נשמתה של רחל אימנו, ולהניח מספר פרוטות לצדקה |
|---|---|
| וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר קִבַּלְנוּ עַל יָדֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁאָבִינוּ יַעֲקֹב שֶׁקָּבַר אֵת רָחֵל אִמֵּנוּ בְּדֶרֶךְ וְלֹא הֵבִיאָה לְבֵית לֶחֶם, הָיָה עַל פִּי הַדִּבּוּר כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לְעֶזְרָה לְבָנֶיהָ, כְּשֶׁהִגְּלָּה אוֹתָם נְבוּזַרְאֲדָן וְהָיוּ עוֹבְרִים דֶּרֶךְ שָׁם, יָצְאָה רָחֵל אִמֵּנוּ מִקִּבְרָהּ וּבִקְּשָׁה עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמַע, נְהִי בְּכִי תַּמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאַנָּה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ" וְאַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ הֵשַׁבְתָּ לָהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵך מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִן דִמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעוּלָתֵך נְאֻם יְיָ וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתְך נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם" מַה נֹּאמַר, מַה נְדַבֵּר! וְעָנַה לוֹ מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם, וְאָמַר לוֹ יְשַׁעְיָה עַד מָתַי אַתָּה מִתְעַנֶּה עַל זֶה הַדָּבָר, שְׁבוּעָה הִיא מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא מִיּוֹם שֶׁגִּלָּה סוֹדוֹ לַחֲבַקוּק הַנָּבִיא לֹא גִלָּה דָבָר זֶה לְשׁוּם בְּרִיָּה בָּעוֹלָם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁתַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם גָּדוֹל אַתָּה, שְׁלָחוּנִי מִן הַשָּׁמַיִם לִזְדַּקֵּק אֵלֶיךָ, וְאָמְרוּ כְּלָבִים כְּתִיב בָּהֶם וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזָכוּ לְעַבֵּד עוֹרוֹת מִצּוֹאָתָם, שֶׁכּוֹתְבִין בָּהֶם תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת וְסֶפֶר תּוֹרָה, עַל כֵּן זָכוּ לוֹמַר שִׁירָה | וֶהֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא בְרָאוֹ כִּי אִם לִכְבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו |
וּמַה שֶׁשָּׁאַלְתָּ חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ וְאַל תּוֹסִיף בַּדָּבָר הַזֶּה עוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ: בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.
19