יציאת שבת בית שמש. כף החיים/אורח חיים/יח

זמני כניסת השבת המופיעים בלוחות, הם זמני הדלקת הנרות, שונים ממקום למקום וכוללים תוספת שבת לפי מנהג המקום איפה להדליק נרות שבת נוהגים להדליק את נרות השבת בברכה בסמוך למקום הסעודה
כמו-כן הורחב העירוב המהודר באיזור "אלף" וגבול העירוב מהודר כולל עכשיו את המדרגות ליד בית-כנסת חב"ד ע"פ בקשתם ונמצא מתחת למרכז הרפואי מרכז רקפת ועוד עוד נסתפק שם הפרי מגדים אם ייחד כסות ללילה ועשה בו ציצית דפטורה אז, ואחר כך נמלך וייחדה לכסות יום, אי הוה תעשה ולא מן העשוי הואיל בעת שעשאן היתה פטורה, או דילמא כיון דלאו מחוסר מעשה לא הוי תעשה ולא מן העשוי, והניח בצריך עיון

וכל זה לדעת המרדכי דסבירא ליה דיכול לברך לכתחילה מעלות השחר ואילך, אבל מרן ז"ל דסבירא ליה דאינו יכול לברך עד שיכיר בין תכלת ללבן, לא גילה דעתו אם יכול לברך גם כן אחר שקיעת החמה כל זמן שמכיר בין תכלת ללבן, או דווקא בשחר דאתי יומא וחשיב יום לשאר מילי חשיב ליה יום נמי לעניין ציצית ויכול לברך משיכיר בין תכלת וכו', אבל בערב משקיעת החמה ואילך דאתי לילה, וגם כל זמן בין השמשות הוא ספק שמא הוא מן הלילה, אינו יכול לברך ואפילו מכיר בין תכלת ללבן, וצריך עיון.

עירוב בבית שמש
ולעניות דעתי נראה הטעם כמו שכתב הרב זבחי צדק שם בסוף סימן כ"ט בשם סדר אליהו רבה ז"ל בשער א' דף מ"ח ע"א והרב נחפה בכסף סימן ד' דף ל' ע"ב והער"ה באורח חיים סימן פ"ג אות ב' בסופו, דכל מידי דלית ביה פסידא ואית ליה תקנה לא מתירינן לכתחילה בספק ספיקא, אבל בשאר המינין כיון דאית בהו ג' ספיקות יש להתיר
עירוב בבית שמש
כסות המיוחד לאשה אם מתעטף בו איש, מסתפק חמד משה אם רשאי בלא ציצית יעויין שם
כף החיים/אורח חיים/יח
וכאשר יהיה זמן עלות השחר ארוך, כמו בקיץ, לא במהרה ניכר אור היום, לא כן בחורף שזמנו קצר
וכן כתבנו אנן בעניותין בשם כמה רבוותא יעויין שם וכתב הפרי מגדים באשל אברהם אות ד': ומיירי שעדיין לא התפללו ערבית, דאי לאו הכי הוי כתרתי דסתרן אהדדי יעויין שם, וכן כתב
מנהג בית אל יכב"ץ להתפלל מנחה בטלית ותפילין, והחזן נשאר עליו ציצית ותפילין עד אחר גמר החזרה, ובערב שבת מתפללין מנחה בטלית לבד, ונשאר עליהם הציצית עד שעושין קבלת שבת, דהיינו בהתחלה אומרים מזמור לדוד הבו לה' וכו', ואחר כך אומרים באי כלה ג' פעמים, ואחר כך אומרים מזמור שיר ליום השבת וכו' ומזמור ה' מלך וכו' וכל זה מעומד, ואחר כך חוזרים לומר מזמור לדוד וכו' ומקיפים בו את התיבה שבבית הכנסת כדי להמשיך אור מקיף, ואומרים באי כלה ג' פעמים, וחוזרים להקיף פעם שנית ואומרים מזמור שיר ליום השבת וכו' וה' מלך וכו' ואחר כך פושטים הטלית תיכף אמנם מכבוד השבת יש להשאיר מספיק אור בכל החדרים, כדי שיוכלו למצוא את כל מבוקשם, אך לשם כך די שמגיע לכל חדר מעט אור מבחוץ

מצווה לקבל את השבת לפני השקיעה ולהוסיף מהחול על הקודש.

עירוב בבית שמש
וכתב שם הברכי יוסף דהמתאחר בליל יום הכיפורים עד הלילה כדי שלא יברך אין נכון לפרוש מן הציבור, ותו דאין שום פקפוק לברך כיון דמה"ר חיים ויטאל זצ"ל מברך כאשר העד העיד בנו מר שמואל זלה"ה, עד כאן לשונו, והביאו שלמי חגיגה שם, זכ"ל שם, ודלא כהח"י
עירוב בבית שמש
ובספר זבחי צדק סימן ק"י בדיני ספק ספיקא י"ח
עירוב בבית שמש
העירוב המהודר נעשה ע"פ יעוץ והדרכה של מחלקת עירובין של העדה החרדית
מיהו בחורף אם השעה דחוקה, המקל להניח מעלות השחר ואילך אין גוערין אותו, כמו שכתב הפרי מגדים באשל אברהם אות ד' והביאו פתחי עולם שם שם בהג"ה: ובליל יום הכיפורים יתעטף וכו' — בב"ח כתב הטעם, להידמות למלאכים, והביאו
בירושלים נוהגים להדליק נרות 40 דקות לפני השקיעה ואין לומר מפני שהביא בשולחן ערוך דעת הרא"ש, כי כן דרכו, שאף על פי שפוסק הלכה בבית יוסף, בשולחן ערוך מביא דעת החולקים גם כן, כמבואר ובכמה מקומות

דע לך כי אסור להתעטף בציצית ואפילו בלא ברכה משקיעת החמה, דהכי אמרינן שלהי פרק הקומץ, אמר רבי אלעזר: כל המניח תפילין אחר שקיעת החמה עובר בעשה, והאריך הרב בזה, ובסוף כתב: לילה לאו זמן ציצית הוא, וכיון שאינה מצות ציצית, אם יתעטף בלילה עובר בעשה כדאמר רבי אלעזר בתפילין למאן דאמר לילה לאו זמן תפילין, עד כאן לשונו.

כניסת שבת: זמני הדלקת נרות ויציאת שבת
אמנם כשלובשים הטלית בערב יום הכיפורים, לובשים אותו קודם שקיעת החמה ומברכים עליו, וכמו שכתבנו לעיל בשם מה"ר שמואל ויטאל שהעיד על מר אביו ז"ל
כניסת שבת: זמני הדלקת נרות ויציאת שבת
שם בהגה: ואחר תפילת ערבית וכו' — כתב ברכי יוסף אות א' בשם רבינו ישעיה הראשון בתשובה כתב יד סימן ר"י וזה לשונו: מה שכתבת אלי כי החולק עליך אוסר להתפלל עם ציצית מצוייצת בתפילת ערבית, ואתה השיבות דהאי דאמרו: "וראיתם אותו" פרט לכסות לילה — הני מילי לברך, אבל להתכסות למה לא? ומה שכתב אליהו רבה אות ד' שמצא בגליון שולחן ערוך וזה לשונו: הואיל ואין התחלת תשמישו ביום לא מיקרי תשמיש יום כלל אפילו להרמב"ם, עד כאן לשונו, זה אינו, דפעמים אדם מתכסה בסדין ביום עצמו, כגון שבאה לו שינה בחצי היום או בשליש היום, ואם כן הוה ליה התחלתו ביום, ועל כן יש ליזהר כמו שכתבנו לעיל
כניסת שבת: זמני הדלקת נרות ויציאת שבת
פרי מגדים בסימן תרי"ט באשל אברהם אות ד', זכ"ל שם