בראשית טז

בראשית טז. בראשית טז, כא: הגר שרה וישמעאל

בראשית טז, ג : וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ וְלֹא לְאַחֵר לְאִשָּׁה, וְלֹא לְפִילֶגֶשׁ	לאדם בשלב הזה לא היתה אישה או ילדים
מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁהָלְכוּ לִלְווֹת זֶרַע מִן הַמֶּלֶךְ, אֲמַר לֵיהּ תַּשְׁאֵל לִי זֶרַע, אֲמַר וְיַהֲבוּן לֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ חַבְרֵיהּ יִבָּעֵי דִינִי גַּבָּךְ, אִלּוּ אֲמַרְתְּ תַּשְׁאֵל לָנוּ זֶרַע, כְּמָה דְּיָהֵיב לָךְ כֵּן הֲוָה יָהֵיב לִי, הָכָא נָמֵי אִלּוּ אֲמַרְתְּ הֵן לָנוּ לֹא נָתַתָּ זֶרַע, כְּמָה דְּיָהֵיב לָךְ הֲוָה יָהֵיב לִי, וְכַדּוּ דַּאֲמַרְתְּ בראשית טו, ג : הֵן לִי לֹא נָתַתָּ זֶרַע, לָךְ יָהֵיב לִי לָא יָהֵיב	על התנהגותה של הגר יש ביקורת רמוזה בטקסט המקראי : ראשית, "השלכתו" אל מתחת לשיחים לא מבטאת קרבה, דאגה או כי אם אכזריות בת לוי שמה את על שפת היאור, אולם אחי יוסף משליכים אותו אל הבור

בראשית טז, ג : וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ וְלֹא לְאַחֵר לְאִשָּׁה, וְלֹא לְפִילֶגֶשׁ

לאדם בשלב הזה לא היתה אישה או ילדים

מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁהָלְכוּ לִלְווֹת זֶרַע מִן הַמֶּלֶךְ, אֲמַר לֵיהּ תַּשְׁאֵל לִי זֶרַע, אֲמַר וְיַהֲבוּן לֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ חַבְרֵיהּ יִבָּעֵי דִינִי גַּבָּךְ, אִלּוּ אֲמַרְתְּ תַּשְׁאֵל לָנוּ זֶרַע, כְּמָה דְּיָהֵיב לָךְ כֵּן הֲוָה יָהֵיב לִי, הָכָא נָמֵי אִלּוּ אֲמַרְתְּ הֵן לָנוּ לֹא נָתַתָּ זֶרַע, כְּמָה דְּיָהֵיב לָךְ הֲוָה יָהֵיב לִי, וְכַדּוּ דַּאֲמַרְתְּ בראשית טו, ג : הֵן לִי לֹא נָתַתָּ זֶרַע, לָךְ יָהֵיב לִי לָא יָהֵיב

על התנהגותה של הגר יש ביקורת רמוזה בטקסט המקראי : ראשית, "השלכתו" אל מתחת לשיחים לא מבטאת קרבה, דאגה או כי אם אכזריות בת לוי שמה את על שפת היאור, אולם אחי יוסף משליכים אותו אל הבור

וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר, וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ הפסיקה לכבד אותה.

בראשית: אִסְטְטָנִיּוֹת וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ
על בראשית טז: ל וְעַתָּה כְּבֹאִי אֶל-עַבְדְּךָ אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ
בראשית טז: כי אתא רבי יצחק תני איפכא: ויצו, זה עבודת אלילים

והתניא: עשר מצות נצטוו ישראל במרה; ז' שקבלו עליהן בני נח, והוסיפו עליהן דינין, דכתיב: "שם שם לו חק ומשפט"; שבת, וכיבוד אב ואם, דכתיב: "כאשר צוך ה' אלהיך", ואמר רב יהודה אמר רב: כאשר צוך במרה	הסיפור מכוון לתאר את מקורותיו של עם ישראל ולפיכך מרבה להתרכז בדמויות המרכזיות, אבותיה הקדומים של האומה, תוך כדי התעלמות משאר דמויות סובבות
ישנה הסכמה רחבה בין החוקרים שהצמיחה של התשתית הארגונית היהודית בארץ ישראל, בימי , הייתה תחת השפעה או לכל הפחות מתן לגיטימיות מצד השלטון הפרסי, שעודד את צמיחתה של יהודית מאורגנת באזור ירושלים, מתוך מחשבה על אינטרסים שונים של הממלכה הפרסית	בהמשך ספר בראשית מסופר ששרה ביקשה מאברהם שיגרש הוא את הגר " וַתֹּאמֶר, לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת, וְאֶת-בְּנָהּ: כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת, עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק"

והתניא: עשר מצות נצטוו ישראל במרה; ז' שקבלו עליהן בני נח, והוסיפו עליהן דינין, דכתיב: "שם שם לו חק ומשפט"; שבת, וכיבוד אב ואם, דכתיב: "כאשר צוך ה' אלהיך", ואמר רב יהודה אמר רב: כאשר צוך במרה

הסיפור מכוון לתאר את מקורותיו של עם ישראל ולפיכך מרבה להתרכז בדמויות המרכזיות, אבותיה הקדומים של האומה, תוך כדי התעלמות משאר דמויות סובבות

ישנה הסכמה רחבה בין החוקרים שהצמיחה של התשתית הארגונית היהודית בארץ ישראל, בימי , הייתה תחת השפעה או לכל הפחות מתן לגיטימיות מצד השלטון הפרסי, שעודד את צמיחתה של יהודית מאורגנת באזור ירושלים, מתוך מחשבה על אינטרסים שונים של הממלכה הפרסית

בהמשך ספר בראשית מסופר ששרה ביקשה מאברהם שיגרש הוא את הגר " וַתֹּאמֶר, לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת, וְאֶת-בְּנָהּ: כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת, עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק"

רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא דְּלָיִים וּפַנְדִּיּוֹת הוֹלִיכָה לָהּ לַמֶּרְחָץ.

מנוקד: בְּיֹאשִׁיָּהוּ כְּתִיב מלכים א יג, ב : וַיִּקְרָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר ה' וַיֹּאמֶר מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ כֹּה אָמַר ה' הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ
על בראשית טז: הוא לא ידע שתהיה לו אישה
בראשית טז: הספר מכיל חמישים , ארבעים ושלושה , ארבעים ושלושה פתוחות וארבעים ושמונה סתומות