ערבה המפקדת. לתפקיד ב'המפקדת' רק כי היה לי לא

אפילו צליל בגילומה של נועה אסטנג'לוב , המ"כית החמודה והמורעלת שתעשה הכל בשביל להתקדם בסולם הדרגות, מתחילה לשאול את עצמה שאלות על מוסר וכמה רחוק היא מוכנה ללכת בשביל לאחוז בגביע הקדוש, הלא הוא יציאה לקצונה ומה לגבי כל קווי העלילה שטואטאו מתחת לשק"שים בכל פרק? אפילו שלא שירתי בצה"ל כמפקדת טירוניות, הטיפול בנערות איתן היה כל מה שהכינו אותנו אליו גם בקורס מש"קיות ת"ש גם אם בסופו של דבר טיפלתי בג'ובניקים מחיל הים , האתגר למשמע חיילות בעלות קשיי השתלבות, פיתוח יכולות ההכלה שלנו, ואולי מעל לכל, חשיבות הצבת הגבולות
הבחירה של "המפקדת" ללכת לכיוון הזה, במקום לעוד דאחקה על הצבא, מרמזת על שינוי שחל בציבור זה לא מהלך עלילתי סביר כמו שזו מחיקת זהות מוחלטת - הליך רפואי שצה"ל לא היה ממהר לסבסד

רגע אחד את בוגרת תיכון שמבלה במסיבת קצף באיה נאפה, ורגע אחרי את כבר נזרקת לבסיס צבאי, מנסה לאגור מספיק ביטחון כדי למצוא חברה או שתיים, מפתחת גירל-קראש על המפקדת, מתוסכלת מהנשק הכבד שדופק לך על הברך בכל צעד, ובין לבין גם מתעצבת מחדש ומנסה להחליט איזו מין חיילת את רוצה להיות כשתגדלי - כלומר בעוד כמה חודשים, כשהקורס יסתיים.

על אהבה
מתחתית התיבה התחילו לצוץ גם קולות של נשים הלומות קרב שהמערכת בלעה וירקה בתום השימוש, חלקן התראיינו אלינו ל"את" במסגרת אחת הכתבות שהיה לי יותר קשה לערוך מבחינה רגשית
לתפקיד ב'המפקדת' רק כי היה לי לא
הדיסוננס הזה מגולם היטב בדמותה של המ"כית ערבה: המפקדות שלצדה לא מעריכות אותה, החיילות שלה מלגלגות עליה, ובאחד הפרקים אפילו גונבות לה את הטלפון, והצופה לא יכול שלא לרחם על הילדה המסכנה שנקלעה למקום שאליו היא בבירור לא שייכת, ונאלצת לעטות תחפושת של מפקדת רק כי מישהו לאורך הדרך החליט שזה מה שהיא תהיה
״המפקדת״ הסתיימה ללא קתרזיס, בדיוק כמו החיים עצמם
ואז המציאות התפוצצה לה בפנים, יחד עם הצחוק המתגלגל באוטובוס מלא בטירוניות שמטרתן לשבור את הדיסטנס עם פטיש
מסדרה מציאותית, כיפית ומעוררת הזדהות, הפכה "המפקדת" - היצירה המדוברת ביותר של העת האחרונה - למעין עיבוד טלוויזיוני של "אפס ביחסי אנוש", עם בסיס שכולו שכונה, מפקדות נטולות ערכים שמכסת"חות ומשקרות בלי למצמץ, וחיילות בעייתיות שלא משלמות על אף מעשה שלהן זה מדהים, איך בחודשיים ברוטו ו-19 ימי נטו הרווחתי מה שהייתי צריכה לעבוד עליו שנה או יותר
וזה לא משא קל על נפשה של בת 18 היא לא חתרה לג'סטות דרמטיות גדולות מהחיים, וגם אם היא לא צללה עמוק לקרביים של הדמויות שלה היא עדיין הציגה אותן באופן מורכב שאינו נופל לקטגוריות המסורתיות סטייל "השמנה", "השרמוטה", "הטיפשה" וכו'

עד עכשיו, הסכמנו לקבל את צה"ל כאמיץ וגיבור או כמגוחך ואבסורדי, אבל באופן שאפשר לנו לנרמל את היחס אליו ולהרגיש שהוא משלנו.

16
מוסף כלכליסט
השחקנית הראשית, הוגדרה כ"התגלית הכי נכונה של התקופה" על ידי , שהשווה את הסדרה לסרט ישראלי עם נושא דומה, ""
מוסף כלכליסט
מבלי לצלול למעמקי השירות הצבאי שלי מאבחנת פסיכוטכנית ומדריכה בקורס מאבחנות , אני יכולה לומר שלמרות המורכבות של התפקיד נהניתי מחוויית השירות שלי באופן גורף למדי
על אהבה
זה ממש מגניב וזאת אחלה חוויה, סיפור מצחיק לספר, אבל זה לא משהו שחשבתי שאני רוצה
השחקניות המצוינות - בראשן אלונה סער, מיה לנדסמן, עלמה קיני, נועה אסטנג'לוב וכרמל בין - הפיחו חיים בדמויות שיכולנו בקלות גם לא לסבול, ובכל זאת גרמו לנו לרצות בטובתן עד הדקה האחרונה אין פה שום דבר מצחיק באמת
כמעט כל הדמויות בסדרה הן נשים צעירות, מפקדות וחיילות כי הפרקים הראשונים של "המפקדת" הוכיחו שממש כמו נועה, אם רוצים מספיק אז אפשר גם אחרת

אני לא מביאה את עצמי לסיטואציות כאלה.

18
מוסף כלכליסט
ואם אלה שומרות החומות שלנו, את המבצע הזה עוד נוכל לנצח
מוסף כלכליסט
פעם, לפני חודש פחות או יותר, כל המדינה בערה יחד עם איציק סעידיאן
המפקדת (2021)
בבחירת בסיס אמיתי דמוי מחו"ה אלון - אליו מתגייסות חיילות איתן האמיתיות - יוצרי הסדרה התחייבו לייצג במידה מסוימת את המציאות על כל מורכבויותיה, אך במבחן התוצאה קיבלנו בסיס שכולו שכונה, מפקדות נטולות ערכים שבצורה גורפת מכסת"חות ומשקרות בלי למצמץ, וחיילות בעייתיות שלא משלמות על אף מעשה - אלים וקיצוני ככל שיהיה