| מה הבהמה הנפלים פוטרים בו הבכורה, אף האדם הנפלים פוטרים בו את הבכורה | בכור בהמה טהורה בזמן הבית היה בכור בהמה טהורה עולה לקרבן, והבשר נאכל לכהן בירושלם |
|---|---|
| אם לא רצה לפדותו הורגו בגרזן מאחוריו, שנאמר ואם לא תפדה וערפתו ספר המצוות להרמב"ם עשה פ"א ועשה פ"ב |
אם קורא אני את הפרט ולא את הכלל שומע אני כל שהוא זכר, בין שהוא פותח רחם ובין שאינו פותח רחם יהיה בכור תלמוד לומר קדש לי כל בכור עד שיהא זכר ופותח רחם.
19| מה ההבדל בין שתי תשובותיהם? למנהג אשכנז יברך בלחש: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין | הטובה זו ירושלים שנאמר ההר הטוב הזה והלבנון שם ג |
|---|---|
| וּלְמַעַן יִהְיוּ מֻתָּרִים בָּזֶה הִצְרַכְתִּים פִּדְיון, כְּמִשְׁפַּט כָּל הֶקְדֵּשׁ הַיּוצֵא לַחֻלִּין, כְּאָמְרו "וְכל בְּכור אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה" וע"ע בהעמ"ד לנצי"ב עה"פ כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם, שמפרש סיפא דקרא על הבכור, היינו אף שנפדה ויצא מקדושתו, מ"מ לא יראו פני ריקם ונשאר בו רושם הקדושה | ויאמר משה אל העם וגו' אין לי אלא שמזכירים יציאת מצרים בימים, בלילות מנין- שנאמר למען תזכור את יום צאתך וגו', ימי חייך הימים, כל ימי חייך הלילות, כדברי בן זומא |
הסבר, למה לא יפרש מצוות פדיון הבכור באדם בפרשתנו אלא יפרשה בפרשת קרח? וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה.
30| ועל דרך הפשט פסוק ב' "קדש לי כל בכור" — כל הנמצאים בישראל היום, כי בעבור שפדאם ממוות בהכותו בארץ מצרים, ציוה שיהיו קדושים לו לעבוד את עבודת ה' לכל אשר יצווה בהם | ועניין המצווה בבהמה טהורה כן, שמצווה על הבעלים להקדישו ולומר: "הרי זה קודש" |
|---|---|
| מה בכור אדם נותנו לכהן בכל מקום שירצה, אף בכור בהמה נותנו לכהן בכל מקום שירצה | ש"ע אה"ע חו"מ סי' רע"ח |
מסיימים על ידי יצירת אות ש' על היד.
9