| הם צלולים ומדוייקים יותר בצערם — בעיקר צער הכרוך בפרידה: מאב, מאהוב, מחלומות נעורים שהכזיבו — אבל גם צלולים ומדוייקים יותר בשמחתם, ואצל מנור מדובר בראש וראשונה בשמחת הכתיבה עצמה | נתחיל במה שככל הנראה מוסכם על שנינו: אנחנו פחות מתחברים לשירתה של ויסלבה שימבורסקה |
|---|---|
| הצורניות היא לפעמים חלק מהאכזריות | עם המילים השורטות, עם האגרוף בבטן והלב שנשבר, על הנער הדובר בשיר |
מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, א' בטבת תשס"ד, 26 בדצמבר 2003, עמ' 24.
| כמו שמנגינה יכולה להיתקע לנו בראש בניגוד לרצוננו, כך בראשי נתקעות מילים עד שאשחרר אותן | לפעמים אני יכולה לדקלם אותו כשאני רוכבת על האופניים |
|---|---|
| קינאתי בו על שהמציא לעצמו ילדות, וקיוויתי שיום אחד בנות ישימו לב גם אליי | הוא אינו הבן לשושלת קדושה של נביאים-משוררים מורמים מעם, אלא אדם מועד ומדורדר לשפה ולשירה העברית הכי הפוך מבן נבחר ; בשירה אין סיכוי, היא לכל היותר מבקשת "אנא מכם עתיד", כבריה שהורחקה ונדחתה, או כחיה הנכחדת, שזמנה קצוב ושאול, וכך גם זמנם של שיריה |
אבל שירה היא קצת עקב אכילס שלי, כי אי אפשר להיות ציניקן אמִתי או רציונליסט אמִתי, ועדיין לכתוב שירה.
18