בדיעבד, אינני מכיר היטב את הנוסח, אבל אם הוא כולל עיקרה של כל ברכה, ותחילה וסוף של כל ברכה, וכולל גם הזכרת ברית ארץ ותורה, נראה שיוצאים ידי חובה, אבל שוב, אין לעשות זאת כלל וכלל! וְעַל חַיִּים וּמָזוֹן שֶׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ: וְעַל הַכּל אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אֶת שְׁמָךְ כָּאָמוּר וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ | וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו |
---|---|
וְהָיָה אֲדֹנָי מִבְטָחוֹ: אֲדֹנָי עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן | יְהִי רָצוֹן שֶׁלּא נֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה |
הַרְוִיחֵנוּ הַרְוַח לָנוּ מְהֵרָה מִכָּל-צָרוֹתֵינוּ.
21וְזַרְעוֹ לִבְרָכָה: מַה שֶּׁאָכַלְנוּ יִהְיֶה לְשָׂבְעָה | שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ כָּל הַיָּמִים בְּעשֶׁר וְכָבוֹד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם |
---|---|
וְאַל יִזְדַּקֵּק לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵינוּ שׁוּם דְּבַר חֵטְא וְהִרְהוּר עָוֹן | זָכְרֵנוּ אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה |
וּבֵרַכְתָּ אֶת-אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן: רַחֵם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ.
עַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים | הַזָּן אֶת הַכּל: נוֹדֶה לְּךָ יי אֱלהֵינוּ |
---|---|
זה משנה ממטבע לשון שטבעו חכמים | בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם |
כך גם אנחנו נודה ונשבח את הקדוש ברוך הוא על מה שהוא כבר נתן לנו, וגם נבקש ממנו עוד ועוד.
25