| למילה קטגור אין שורש אחר אפשרי מבחינה הגיונית מלבד ק-ט-ר-ג, בניגוד לתרומה שהשורש שלה הוא ר-ו-מ | מילונים היסטוריים, כגון מילון בן-יהודה, אינם רואים בצורה זו נטייה של בניין הפעיל, אלא נטייה של הפועל גָּנַן באותה משמעות בבניין קל |
|---|---|
| ויש גם שאלה ירושלמית החוזרת כל שנה עם בוא השלג: "נתפס? אני לא מבין מה חלש בטיעון שלי שהנו"ן היא מוספית | משורש זה נגזרה גם המילה הראשונה בצירוף חַרְבוֹנֵי קַיִץ, המציין ימי קיץ לוהטים ויבשים: "כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ, נֶהְפַּךְ לְשַדִּי בְּ חַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה" תהלים לב ד |
נהוג לפרש את הביטוי הזה במובן "בכל הושטה של ידך", כלומר: "בכל דבר שתעסוק בו".
16| מילים לא מעטות בירושלמית הפכו נחלת כלל-ישראל, וביניהן פוסטמה טיפשה, מלדינו , אוחצ'ות בשפת ההומוסקסואלים , אַמה טיפש, מערבית ועוד | גם הפועל נֶחְרַב מופיע במשמעות זו: "וְעָרָיו בְּתוֹךְ-עָרִים נַחֲרָבוֹת תִּהְיֶינָה" יחזקאל ל ז |
|---|---|
| בטאון היהודים המשיחיים, כמו גם בטאון התנחלות אלון מורה, נקראים "מעט לעת", ואילו עלון הארכיון הציוני נקרא דווקא "מעת לעט" | המילה ' חורבן' מתועדת לראשונה במגילת ברית דמשק, אחת המגילות הגנוזות שנמצאו במדבר יהודה: "ובקץ חֻרבן הארץ עמדו מסיגי הגבול ויַתְעו את ישראל" |
הומופונים הם מקור לא אכזב למשחקי מלים.
1