לקרוא מן השורש. לוני כהן

למילה קטגור אין שורש אחר אפשרי מבחינה הגיונית מלבד ק-ט-ר-ג, בניגוד לתרומה שהשורש שלה הוא ר-ו-מ מילונים היסטוריים, כגון מילון בן-יהודה, אינם רואים בצורה זו נטייה של בניין הפעיל, אלא נטייה של הפועל גָּנַן באותה משמעות בבניין קל
ויש גם שאלה ירושלמית החוזרת כל שנה עם בוא השלג: "נתפס? אני לא מבין מה חלש בטיעון שלי שהנו"ן היא מוספית משורש זה נגזרה גם המילה הראשונה בצירוף חַרְבוֹנֵי קַיִץ, המציין ימי קיץ לוהטים ויבשים: "כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ, נֶהְפַּךְ לְשַדִּי בְּ חַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה" תהלים לב ד

נהוג לפרש את הביטוי הזה במובן "בכל הושטה של ידך", כלומר: "בכל דבר שתעסוק בו".

16
הוציא מן השורש
חזון זה עוסק בנבואה על שיבת ציון מגלות בבל
לוני כהן
חייל שאינו רגיש למחלת הים ומתפקד בכל מצב ים הוא 'קילר', בעוד החייל הרגיש לטלטולי המים נקרא 'פלאט', כיוון שהוא מצוי רוב הזמן במצב מאוזן
לוני כהן
אני סברתי כי בכתבו "דרך תצורה" הוא התכוון להלחם הבסיסים של "יחסי ציבור"
מילים לא מעטות בירושלמית הפכו נחלת כלל-ישראל, וביניהן פוסטמה טיפשה, מלדינו , אוחצ'ות בשפת ההומוסקסואלים , אַמה טיפש, מערבית ועוד גם הפועל נֶחְרַב מופיע במשמעות זו: "וְעָרָיו בְּתוֹךְ-עָרִים נַחֲרָבוֹת תִּהְיֶינָה" יחזקאל ל ז
בטאון היהודים המשיחיים, כמו גם בטאון התנחלות אלון מורה, נקראים "מעט לעת", ואילו עלון הארכיון הציוני נקרא דווקא "מעת לעט" המילה ' חורבן' מתועדת לראשונה במגילת ברית דמשק, אחת המגילות הגנוזות שנמצאו במדבר יהודה: "ובקץ חֻרבן הארץ עמדו מסיגי הגבול ויַתְעו את ישראל"

הומופונים הם מקור לא אכזב למשחקי מלים.

1
הוציא מן השורש
במקרא משמעות זו מופיעה גם בהקשר שבו האל מטיל משימות על נביאיו, החל בדבריו למשה בסנה הבוער: "וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל-פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם" שמות ג י
הוציא מן השורש
אבל האם גיל הוא עניין מוחלט וברור? לעומת דברי יחזקאל, אפילו במגילת איכה, מגילת הקינות על חורבן הבית הראשון והגלות, נאמר: "אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה" ג, כט
שיחת ויקימילון:שורשים/שורשים גזורי שם
פועל זה מופיע פעמיים דווקא בהקשר שלילי, במצב שבו הרשע מקווה לעשות רע לזולתו: "לִי קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי" שם, קיט צה , וכן בדבריו של דוד המלך על אויביו האורבים לו: "הֵמָּה עֲקֵבַי יִשְׁמֹרוּ כַּאֲשֶׁר קִוּוּ נַפְשִׁי" שם, נו ז , כלומר: קיוו ללכוד אותו לפי פירוש רד"ק