חובות הלבבות. חובות הלבבות

והתינוק לא הבין מעלת הטובה עליו אע"פ שהתחזקה הכרתו והתישב בדעתו מפני שהיה רגיל בה מימי נערותו ואין איש מאנשי השכל מסתפק שחסדו וטובו על התינוק כוללים ונראים יותר ושהוא חייב בהתמדת ההודאה והשבח עליהם יותר הוא מרבה בדוגמאות ובהמחשות כדי להראות את חסדי ה' בעולם, כדרכו באופן כללי בספרו — להמחיש ולהמשיל כל דבר על ידי דימויים ודוגמאות ממציאות החיים
ותחלת מה שראוי לך שתעלה במחשבתך אל תחלת האדם ואל ראשית הויתו ואז תראה כי חסד האלהים עליו המציאו אחר אפסו והיא צאתו מתכונת היסודות אל תכונת הצומח והענין השני טובות הבורא על עם מן העמים ואומה מן האומות כמו שהטיב לבני ישראל בהוציאם מארץ מצרים והביאם אל ארץ כנען וחייבם בזה עבודה יתירה על העבודה הראשונה והיא התורות השמעיות אחר שהזהיר והעיר על התורות השכליות ומי שקבלה לכבוד האלהים יחדהו האל בטובה וחייבו עליה עבודה זולתי עבודת אומתו ושאר שבטו כמו שמצאנו שבט לוי כשאמר משה שמות לב מי לה' אלי ויאספו אליו כל בני לוי הוסיף להם האל טובה יתירה ובחר מהם לשרת כבודו אהרן ובניו וצוה אותם בתורות יתרות משאר האומה ויעד אותם בגמול הגדול לעוה"ב

והחלק השני הוא יחוד האל בלב ובלשון ע"י הקבלה מפני שהוא מאמין במי שקבל מהם ואיננו יודע אמתת הענין מצד שכלו ותבונתו והוא כעור הנמשך אחרי פקח ואפשר שיקבל ממקבל כמותו והוא כחברת עורים שם כל אחד מהם ידו על שכם חבירו עד שהגיעו אל הפקח אשר בראש החבורה שמנהיגם שאם יפשע הפקח הזה בהם ויתעלם מהם ולא יזהר בשמירתם או אם יכשל אחד מהם או יקרהו מקרה.

17
טעם התפילה על פי חובות הלבבות (א)
וכן שתי מדות האהבה והשנאה מקום האהבה למי שמסכים עמך על עבודת האלהים ועל מי שישמחך באחרית ענינך ומקום השנאה למי שעובר על רצון האלהים ועמד כנגד אנשי האמת והביאך אל מה שמקציף בוראך כמ"ש משלי כח עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו בם
חובת הלבבות (ספר)
אך החלק הראשון הוא הכניעה לאל שתהיה מצד ההערה הקנויה אשר זכרנו שחיובה מדרך הגמול והעונש בעוה"ז ובעוה"ב
חובות הלבבות
ואם יתמיד קיומו אצלו לא יבעט בעבורו ולא יזכיר טובתו למי שצוה לתת לו ממנו ולא יבקש עליו גמול הודאה ושבח אבל הוא מודה לבוראו יתברך אשר שמהו סבה לטובות
וטעם אמרנו עצמיות שהן מדות קיימות לאל יתעלה קודם הברואים ואחריהם תאותנה לו לעצם כבודו והן שלש מדות והן שהוא נמצא ושהוא אחד ושהוא קדמון אין לו ראשית והכסיל עושה בשני דברים בהפך משתדל בעניני עולמו ומתעלם מעניני אחריתו כמ"ש החכם בבחינתו בכסיל שם ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר: שער הבחינה - פרק ד אך כמה סימני חכמה בברואים אשר נוכל לבחון בהם, נאמר כי פנות החכמה המקויימות בברואים לרוב מיניהם ואישיהם שבע
וזה דומה לפקח שהוא הולך בדרך והוא רוצה ללכת אל ארץ רחוקה והדרך מתחלקת לדרכים רבים מסופקים ואיננו יודע ומכיר הדרך הנכונה אל העיר אשר שם מגמתו אליה אע"פ שהוא יודע אותו הצד ואותה הפאה והוא יגע למאד ואיננו מגיע אל חפצו מפני שאינו יודע הדרך כמו שאמר הכתוב קהלת י עמל הכסילים תיגענו אשר לא ידע ללכת אל עיר צריך שיהיה לעולם עושה שהתחילו וחדשו

החלק הראשון חכמת היצירות שקורין לה בלשון ערב אלע"לס אלט"בעי והיא חכמת טבעי הגופות ומקריהן.

5
חובת הלבבות (ספר)
והחלק השני מצוות השמע שאין השכל מחייב בהם ולא דוחה אותם, כאיסור בשר בחלב ושעטנז וכלאים והדומה להם, ממה שנעלמה ממנו עילת איסורם, ועילת חיוב מה שנתחייבנו מהן
חובות הלבבות
ברגע שרבנו בחיי מנתק את התפילה מחובות הלבבות, היא מאבדת לכאורה את ייחודה
חובות הלבבות
ומן המופלא שבמה שנופלת עליו עין האדם מבריאות הבורא יתעלה הגדולות, השתים