| אולם בתקופה זאת כבר מופיעות הסליחות כדבר מובן מאליו, וב ו סליחות הן חלק מרכזי ב ושאר התעניות, ואף מוגדרות על ידם כ"חובת היום" | עַל הַכֹּל, מֵעַתָּה וּמֵעַכְשָׁיו אֲנַחְנוּ מַתִּירִין וּמְבַטְּלִין מֵעֲלֵיכֶם אֶת הַכֹּל בִּרְשׁוּת קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, וּבֵית דִּינוֹ, פַּמַּלְיָא שֶׁל מַעְלָה וּפַמַּלְיָא שֶׁל מַטָּה |
|---|---|
| תָּמֹךְ אֲשֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ בַּל נָמוֹטּוּ פְעָמָי | לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ |
אַל תַּנִּיחֵנוּ יהוה אֱלֹהֵינוּ: אֱלֹהֵינוּ בּוֹשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ.
2| חוּסָה עַל עֲמָלָךְ: הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ | וּמִתְחָרֵט אֲנִי עַל זֶה שֶׁלּא אָמַרְתִּי הִנְנִי עושה דָבָר זֶה בְּלִי נֶדֶר וּשְׁבוּעָה, וּנְזִירוּת וְחֵרֶם וְאִסּוּר, וְקונָם וְקַבָּלָה בְלֵב |
|---|---|
| שָׁפַלְנוּ עַד עָפָר: רַחוּם כַּךְ הִיא מִדָּתֵנוּ | צועֵק מִצָּרותָיו, וּמִבֵּין תִּגְרַת קָמָיו |
והיאך נעיז פנינו ונקשה ערפנו לומר לפניך ה' אלהינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו.
29