| החתם סופר מבאר שעיקר התקנה היתה נר איש וביתו, אלא שהידרו ישראל על עצמם והדליקו נר לכל אחד ואחד, וממילא הידור זה לא שייך בנשים שהרי הדליקו הנרות בפתח הבית מחוץ ואין כבודה של אשה לצאת בחוץ לרשות הרבים לעתותי ערב ולהדליק בין האנשים | אולם, הדעה המקובלת היא שבהדלקה זו אין יוצאים ידי חובה, וגם מי שמדליק בבית הכנסת צריך להדליק שוב בביתו, וכן פסק ה |
|---|---|
| דף זה כולל תוכן חדש למעלה ותוכן ישן למטה | חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְאֶבֶן בִּמְצוּלָה: דְּ בִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי |
הגמרא מפליגה בחשיבותה ואומרת: 'הרגיל בנר הוויין לו בנים תלמידי חכמים'.
27| משום כך, בכל יום מודלק נר נוסף הנקרא "שַמָש", כדי שלא ייווצר מצב שבו החדר מואר רק בנרות חנוכה דבר שהוא בבחינת שימוש אסור בנרות | אין לו בית להדליק עליו בו צריך להדליק במקום שנתארח בו |
|---|---|
| יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ | עששית שהיתה דולקת כל היום כולו למוצאי שבת מכבה ומברך ומדליקה שההדלקה היא המצוה ולא ההנחה |
לדעת ה רק מי שלא הדליק, ולא עתיד להדליק, ולא יוצא ידי חובה בהדלקה של אדם אחר, מברך את ברכות הרואה.
12| זו הבטחה שכולנו מתפללים ומקוים לזכות בה | ואילו לדעת בשו"ת מים חיים רעט שמותר להדליק בברכה |
|---|---|
| קר"ע שט"ן: נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם | יג"ל פז"ק: שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת |
כמו כן, לפי מנהגי ה נהוג להוסיף פרקי שונים למשל - '' , ותפילות שונות.
19