| אם הוא היה כותב לי את זה לא הייתי אומרת את זה ככה, אלא משנה לשפה שלי, אבל הצעירים מאוד היו אומרים מילה במילה ולפעמים זה היה מצחיק, כי הוא כתב את כולם אותו הדבר" | וניהל את חייו העשירים והסוערים |
|---|---|
| אז אחת מהן צלצלה אליי ואמרה 'תשלחי תמונה כמו שאת באמת', אז הורדתי איפור ושמתי סמרטוט על השיער והפלתי את הפנים כמו בתיאטרון ושלחתי להם | המגוון הזה, על אף שהיה מעט צעקני לטעמי, ללא כחל וסרק לגיטימי ואף מתבקש, שהרי השחקנים נמצאים במחסן תלבושות והם חייבים להחליף תלבושות שוב ושוב לצורך תפקידיהם השונים בהצגה שלמעלה |
על אף שהסדרה מכרה לצופים את החיים הטובים של אמידי תל אביב, התנאים על הסט עצמו היו רעועים: במקום חדר איפור העמידה ההפקה אוטובוס מחוץ לאולפן; אם הייתם צריכים להטיל את מימכם הייתם מתבקשים לסור לשירותי האורחים של אולפני נווה אילן, מחוץ למתחם; הצילומים הופסקו בכל פעם שמטוס עבר מעל לנגרייה ובימים הקרים התחממו השחקנים עם תנור ספירלה קטן מתחת לשולחן המשרדי של הלינוביצ'ים.
| ההצצה, כביכול, לחיי אנשי ההון הישראלים היפנטה את הצופים | אם רציתם לדבר עם יוצר הסדרה, יואל זילברג עליו השלום, לא הייתם יכולים לעשות את זה בין ארבע לחמש, שעת השידור היומית של "היפים והאמיצים" |
|---|---|
| באותה עת התגורר ב, שם התחתן ונולדו ילדיו | אני זוכרת שרבין הגיע לטקס ועשינו לו סטאנדינג אוביישן מחיאות כפיים בעמידה, ס"ש |
היו עוד משפטים שנחרטו אחר כך אצל אנשים, פעם נועה תשבי, ס"ש אמרה לי 'וואו, מחמאה ממך זה ממש קומפלימנט'".
23| ההצגה הייתה בלי במה, הקהל ישב על מזרנים, השחקנים הסתובבו בין האנשים, דיברו אליהם ונגעו בהם | מאחר וזילברג כתב את הטקסטים באופן שוויוני - כלומר כל הדמויות דיברו באותה שפה שהייתה שפתו היפה של זילברג - השחקנים המנוסים לקחו לעצמם את החירות לשנות מעט את הדיאלוגים ולהתאים אותם לדמויות שלהם |
|---|---|
| אבי פניני נולד וגדל ב, תלמיד | הוא גר קרוב אליי, אז הייתי כותבת על נייר רעיונות לסיפורי משנה או עלילה - כמובן רק על הדמות שלי כי זה מה שעניין אותי - ורצה לשים לו בתיבת הדואר" |
ב-1997 יצא לאקרנים סרטו של "".