| כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ: חֲצִי תִשְׁרֵי וּמַרְחֶשְׁוָן וַחֲצִי כִסְלֵו זֶרַע, חֲצִי כִסְלֵו וְטֵבֵת וַחֲצִי שְׁבָט קוֹר וְכוּ' | פֹּרָת — תָּי"ו שֶׁבּוֹ הוּא תִּקּוּן הַלָּשׁוֹן, כְּמוֹ: "עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם" |
|---|---|
| בפעם שלישית בעייתו של אברהם נפתרת בכך שכאשר מלאך ה' קורא לו מן השמיים, אברהם משיב לו "הנני" ואז המלאך מודיע לו שלא יפגע בנער משום שכבר עמד בניסיון והוכיח את אמונתו הבלתי מעורערת באל | פרשנות זו מתאימה גם לשם שנותן אברהם למקום, ולכן יש להבין את הצירוף "ה' יראה" כ"ה' יספק" |
כי-ברך אברכך והרבה ארבה את-זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על-שפת הים וירש זרעך את איביו.
10| השאלה שנשאלת היא- מדוע המחבר, שנוהג לקצר בדבריו, חוזר על המשפט בסמיכות כה קרובה? אמר יעקב כי יוסף מצד עצמו הוא בן פרת לשון פריה ורביה, כי יוסף לשון הוספה כמ יוסף עליכם ככם אלף פעמים | וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם: "אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ יבחר לו הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי", וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו למרות שיצחק הבין את הרמז |
|---|---|
| להביט בסיפור זה דרך העדשות של חייו של ישוע מנצרת יכול לעזור לנו להבין את המשמעות של הסיפור התנכי | וישב אברהם אל-נעריו ויקמו וילכו יחדו אל-באר שבע וישב אברהם בבאר שבע |
קַיִץ — חֲצִי סִיוָן תָּמוּז וַחֲצִי אָב.
| ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם-הוא את-טבח ואת-גחם ואת-תחש ואת-מעכה | על אף שהפרטים עדין לא ברורים לחלוטין, הסיפור המקראי עקידת יצחק מתאר כיצד חייו של יצחק ניצלו על ידי הופעתו של איל |
|---|---|
| וְיֵשׁ מִדְרַשׁ אַגָּדָה בּוֹ הַמִּתְיַשְּׁבִים עַל הַלָּשׁוֹן: בְּשָׁעָה שֶׁבָּא עֵשָׂו לִקְרַאת יַעֲקֹב, בְּכֻלָּן קָדְמוּ הָאִמָּהוֹת לָלֶכֶת לִפְנֵי בְּנֵיהֶן לְהִשְׁתַּחֲווֹת; וּבְרָחֵל כְּתִיב: "נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל וַיִּשְׁתַּחֲווּ" | בן פורת עלי עין גדל ורבה על עין, להסתכל למעלה מן העין בקומתו וביופיו: בנות מצרים צעדה כל אחת ואחת עלי שור לשון ראיה, כפל לשון של עלי עין, כמו ומגבעות אשורנו, שהיו בנות מצרים צועדות והולכות לראותו כמו אשת פוטיפר וחבירותיה, ומתוך כך וימררוהו ורובו, מתוך שנתנה אשת פוטיפר עיניה בו, השליכוהו בבית האסורים: כג |
וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ, וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ גחלת וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת סכין, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו.
4