רמז נמצא בדף יומנה שכתבה ב- 1929, עוד טרם עלותה ארצה: "מאה ושישים יום בשנה יורד גשם בליטא, וסערות גדולות אין כאן | |
---|---|
היא שרה שיר אהבה לחלקת נעוריה | צריך זכוכית מגדלת כדי למצוא את שמו בתוך עטיפת הדי-וי-די |
לעולם לא אצליח עם שם כזה.
18אירוח חם ומאובזר לזוגות הכולל פינת ישיבה, טלוויזיה hd עם חיבור לכבלים ומטבחון עם מקרר, מיקרוגל, קומקום חשמלי, פינת קפה ותה, חלב וכיבוד קל | |
---|---|
לא היה טקסט אז תלמה כתבה טקסט , וילנסקי עשה עיבוד, ונהיה שיר " | אבל מאז שהוא חזר הוא לא מפסיק |
ולפני שנפנה לשמיעת השירים, הנה לאה גולדברג קוראת בקולה את שירה ונפנה ללחנים ולביצועים מתקופות שונות ועד ממש לימינו.
הוא מבקש לומר עוד משהו, אבל שוכח איזה פרט, מבקש סליחה, ניגש לאחד החדרים בבית שבו נמצאת אשתו, וחוזר אחרי כמה שניות | הניסיון לברר השבוע אם אלבומי אוסף של אמריליו נמצאים על המדפים בחנויות התקליטים, נתקל בחומה בצורה של חוסר מודעות |
---|---|
ככל הידוע לי היתה דפנה אילת הראשונה להלחין את השיר | לרוב הוא עשה זאת ליד שולחן העבודה, מעביר את הצלילים שהתנגנו בראשו אל הנייר ואחר כך מתקן ומשלים ליד הפסנתר |
עם זאת, אין זה סביר, שלאה גולדברג ראתה בליטא את "ארץ אהבתה", לאחר היחס שקיבלו היהודים בארץ זו.
10