| כיצד יש להבין פקודה זאת על תעניתם של בעלי החיים? אין המלך דורש מעמו דבר שלא נתגשם תחילה על-ידו | במקומנו ניתנת הדגשה מיוחדת לצום ולחגירת שק עם שהכתוב משמיענו "מגדולם ועד קטנם" — גם קטנים השתתפו באבל הכללי! על שום מה יחמיר ה' את גזר דינו על נינוה? אבל יש שהנושא לפעולת ההפיכה של מקום יישוב בני-אדם הוא האדם |
|---|---|
| על כוונה זאת עומד ראשונה בפירושו על הפסוק "ויקראו צום": "קודם אזהרת המלך עשו תשובה מעצמם והתענו ולבשו שקים" |
יוכבד ילדה בן, ראתה שהוא יפה ובריא והסתירה אותו 3 חודשים כדי למנוע את השלכתו ליאור.
16| אין זה פירוש ראשון של ראב"ע מסוג זה בספרנו | |
|---|---|
| הדעת נותנת כי גם הנשוא "ישוב", ביחיד, מתייחס לא-לוהים |
ההבדל הבולט לדעתו הוא ביחס ה' אל אנשי נינוה, כנ"ל, בפנים.
8| באותם ימים, עמרם לקח לאישה את יוכבד | וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני" |
|---|---|
| אך כיצד יש להבין את המשך דברי שד"ל: "ולא מצאנו שורש 'הפ"ך' על מעשה בני אדם המחריבים ארץ אויביהם אלא על מעשה הא-ל חוץ ממנהגו של עולם"? פשוטו של המאמר כמשמעו האחד והיחיד: "עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת" |
קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה; וּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת-הַקְּרִיאָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ.