| כנ"ל בכל פעם שאת מוציאה כרוב בדי להגיש לשולחן | ואז נגמר הסוכר שהם יכולים לאכול, והסביבה נהיית להם חומצית מדי, ובמקומם באים חיידקים שאוכלים יותר לאט את השאריות, ואחריו באה עוד אוכלוסיה — בעצם יש כמה נגלות שמתחלפות בפנים |
|---|---|
| כך מתים להם כל החיידקים הטובים ואז אנחנו כבר ממש לא צריכים את המוצר | ובשביל להתחיל, צריך כרובים יפים |
צריך משקולת שתטביע אותם כראוי, אלא שברוב המקרים פתח הצנצנת צר… פתרון פשוט: שקית ניילון קטנה מהסוג שאינו מתכלה ממולאת בחלקה במים וקשורה היטב.
| גם לא קרה בכבישה האחרונה מה שאת מתארת — זה קורה כשממלאים את הקדירה ממש עד הסוף | כולנו אהבנו את הכבושים והם היו נגמרים עוד לפני שהארוחה החלה באופן רשמי |
|---|---|
| חוצים את הכרוב לאורך ואז לרבעים | מוסיפים את השומשום וגם את שמן הזית, שמן השומשום, הסויה, רכז הרימונים והחומץ |
צריך גם לעקר את המשקולות נכון? המלח מושך את הנוזלים וחלק מהסוכרים החוצה מהכרוב, ומביא אותו למצב אופטימלי להתחלת פעולת החיידקים שנמצאים על הכרוב ובאוויר , וגם לרמת מליחות שטעימה לחיך אנחנו לא רוצים כרוב מלוח מדי.
19