| התגוננות זו, בין יתר הדברים, מתארת את הטענה ל 'עודף-אגו' של הכותב כמגוחכת, שהרי מדובר ב 'מפעל מילולי', ומול הטענה לוירטואוזיות ריקה מתוכן — טוענת כי המילה 'וירטואוז' — מיושנת | ההשתחררות מהשפעת משורר אחר — אלתרמן במקרה זה — נעשית באמצעות פארודיה, שכן — "הפורמאליסטים מצביעים על כך שבתקופות מעבר כאלה היוצרים נוטים להשתמש בפארודיה |
|---|---|
| כל אחד מאתנו לאסון מועד וכל אחד מאתנו יודע | אני: מדוע אתה אומר 'הזיותיי'? רוב-רובה של ביקורת אבידן — וככל-הנראה הדבר נובע מן המדיום בו היא נכתבה — היא מן הסוג הראשון — ביקורת הקובעת קביעות-איכות ביחס לטקסט |
קלדרון כותב כי — "אבידן מעצב גם מצבים שבהם חותרת הדמות להשיג את האינטנסיבי ביותר, אבל… המדובר הוא באינטנסיבי ביותר הניצל מביטול וחיסול בהיותו בתוך הקיום.
12| והוא ממשיך ומדגים את אופן התפקוד של 'היוזמה' — "שאלה קשה: ומה אם כלל-התנועות-החוצה הן מעגל? ואולם, תהיה זו טעות לראות כשל זה כמקרי או כנחלתה של הביקורת לבדה, הן משום שאין להפריד לגמרי בין המוסד הביקורתי — ככל מוסד אחר — ובין החברה, שבה ועל-פי עקרונותיה הוא מתפקד, והן משום שאין להפריד לגמרי בין הביקורת ובין מושאה, השייך אף הוא לאותה חברה נתונה | בשלב מסים חדלתי לספק לעצמי מצרך חיוני זה |
|---|---|
| מאפיין בסיסי של המחזה עצמו הוא ידיעתן של הדמויות את עובדת היותן דמויות במחזה ואת מקומן בו, כשבאופן פרדוקסאלי, דווקא מודעות זו מאפשרת להן לבצע חילופי-תפקידים, בניסיון-שווא לשנות את מצבן הפטלי, או לכל הפחות לשבש את אווירת הדטרמיניזם החזקה | כמו כל המשוררים — יש בי תשוקה לאמנות האיגרוף" שם, 6 |
המבנה כלל זירה ומושבים מסביבה.
26