| ואף שאין הלכה כמותו, מ"מ למדנו שאין דינם שווה | ומכל מקום ביום השבת בודאי שיש להקל בזה, אפילו בשמחה גדולה, לכבוד יום השבת, כי הוא ראשון למקראי קודש |
|---|---|
| וכן עוגות ועוגיות העשויות מפצפוצים אלו, ברכתם בורא מיני מזונות, כדין האוכל אורז מבושל | יש סוברים שברכתן "שהכל", כיוון שהשתנתה צורת האורז וכאמור אינו מבושל |
ויש שנהגו גם בזמננו שלא לאוכלו אלא בתוך סעודת פת, או לפוטרו בברכות 'מזונות' ו'האדמה' על מאכלים אחרים.
| היום אשתי הכינה סיר אורז ומה לעשות שכחתי לכבות את האש בזמן, והוא נשרף :- ניסיתי לחפש ברשת אם יש איזשהו נוגד טעם וההצעה היתה לשים פרוסת לחם על האורז השרוף לכסות ולהמשיך קלות את הבישול והכותבת רושמת שמנסיונה הפרוסה סופגת כל טעם שרוף שעתיד להשאר האם הדבר מותר??? ויש שהחמירו משום כך לאכול מינים אלו רק בתוך סעודת פת | ב ביאור הגר"א אורח חיים רח ד"ה ואחריו עמד על דבר זה, מנין פשיטא להו לראשונים שכל 'ולא כלום' הוא בורא נפשות |
|---|---|
| לפי דברי הרשב א קשה לי איך יכול מי שאיחר לבא לבית הכנסת ונכנס אחרי שבירך התוקע, | תוכן התשובה: שלום לא מברכים על אורז שהכל אלא מזונות בהתחלה, ובברכה האחרונה בורא נפשות |
והמהרי"ל כתב ליקוטים לא דוחן ריי"ז, אורז היר"ז.
15| מצינו מחלוקת מעניינת בין הרמב ם להראב ד , האם אכילת מאכל איסור, חייבת בברכה או לא | אמנם בסוף דבריו מסתייג הב"י ואומר שכיון שאורז דרך לבשלו כשהוא שלם בלא שום כתישה, כיון שבשלו אפילו לא נשתנה ולא נתמעך ברכתו מזונות, מה שאין כן חיטים שדרך לבשלם חלוקים או כתושים, אין משתנה ברכתם למזונות כאשר מבשל אותם שלמים, דהוי כאילו כוססם חיים |
|---|---|
| וב ארחות חיים לוניל א ברכות ה פסק כדעת הרי"ף והוסיף שכן הוא גם שאר מינים שהם מזון כגון 'פניס' מברכים עליהם מזונות ונפשות | פריכיות אורז ופצפוצי אורז נעשים על ידי חימום האורז עד להתפחתו, ולכן נחלקו הפוסקים מה לברך עליהם |
וכן דייק הרב דברי חמודות על הרא"ש כב.
26