שיר לוינסון. מילים לשיר שיר המחנה

הלה התפעל כל כך מן השיר עד שהחל לקפץ ולרקד ולהעתיר על פאלוביץ מנשיקות פיהו ראו , , באתר , בשביל הזיכרון, 27 1998
הפתיחה מתארת מצב של כניסה לשוק אך מבטאת גם סוגי כניסה רבים ושונים, שהמעבר בהם טומן בחובו פוטנציאל של שינוי זהות אחד השירים שנכתב לזיכרו של אלכסנדר זייד נקרא אף הוא בשם , ובמשפחתנו חמותי הדסה ברלינסקי, הייתה אחייניתה של צפורה זייד משערים כי זהו שיר המשך לשיר המקורי

מתוך אתר פיקיוויקי; בניית רציף נמל תל אביב: באדיבות ארכיון אוצר מפעלי ים אמ"י.

11
בצל האירועים: השחקן גל אמיתי התחתן
אוי, אונדזער אָרעם שטעטל נעבעך ברענט! הקריאה לעזרה שמפנה ה בשיר לאחיו לנוכח החורבן באופן מובהק עם ה ה ""
בדד בדרך
אלכסנדר זייד מספר בזיכרונותיו שתורגמו על ידי המשוררת רחל ופורסמו בעיתון "דבר" ב-24
בצל האירועים: השחקן גל אמיתי התחתן
בשנת הוציאה בקרקוב קובץ ובו השירים שחיבר גבירטיג בימי המלחמה — מ- ועד הירצחו ב ב-
הסיפור שנדון במאמר זה עוסק במאבק בין נציג כוחות הטוב חכם תלמודי לשטן, אולם באופן מפתיע המנצח במאבק זה אינו הגיבור אלא דווקא השטן כמה שבועות אחר כך, היה אפשר לשמוע אותו בסדנאות ומפעלים
הוא לא היה דרוש כלל הקובץ, שערכו , נֶלָה רוסט ויוסף וולף, נקרא "ס'ברענט", כלל גם את השיר

הוא אמר לנעול את הישיבה, וגם זה אי-אפשר היה בגלל המהומה הכללית.

8
א. לוינסון
עיירתנו בוערת הריהי בוערת, רחימאים, הריהי בוערת! נדפס שוב באנתולוגיה: אסף והקדים מבוא , מן המצר קראתי: שירי הגיטאות, מחנות העבדות, חצרות המוות, הפרטיזנים, הנקם והקרב, במקורם ובתרגומם העברי, ירושלים: , תשט"ו, עמ' 194
שיר הנמל
השיר נדפס בנובמבר 1936, כסלו תרצ"ו, בשבועון "דבר לילדים", כשלצידו ציור של נחום גוטמן המתאר את המנוף בנמל תל-אביב כשהוא פורק סחורה אל תוך סירה במעגן
שיר עד
רַק אֶרְצֶה לִי חֹפֶשׁ וּמַרְגּוֹעַ, רַק לִשְׁקֹעַ לַעֲצֹם עֵינַי
המאמרים שבכרך שלפנינו פורשים קשת רחבה של גישות מחקריות ומעמידים במרכז עיונם יצירות מז׳אנרים שונים המתפרשות על כל תקופותיה של הספרות העברית, מן הספרות המדרשית ועד ימינו אלה ממש מְהַלֵּךְ לְבַד אֲנִי סָבִיב הַלֵּיל, עַל הַדֶּרֶךְ עֲרָפֶל גּוֹלֵשׁ
© האתר נולד מכוונות טהורות של שימור הזמר הקהילתי, ואין בכוונתו להפר זכויות יוצרים על האפשרות לזכות לתהילת עולם, בזכות שיריו והיותו הדמות הספרותית הנערצת לאחר מות, פושקין, לארמונטוב לא חשב ולבסוף זה אשר קרה

Я б желал навеки так заснуть, Чтоб в груди дремали жизни силы, Чтоб, дыша, вздымалась тихо грудь ; Чтоб всю ночь, весь день мой слух лелея, Про любовь мне сладкий голос пел, Надо мной чтоб, вечно зеленея, Темный дуб склонялся и шумел.

ההצגה חייבת להימשך: גל אמיתי התחתן למרות המצב המתוח
זארג ניט קינד מיינס דיך געבארן הט א גרויסער העלד און א העלד וועסטו אויסוואקסן שלאף-זשע שלאף אצינד זאמל כחות פאר דער צוקונפט זאמל איינציק קינד! אשה קוראת אשה חיפה : הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה ; אור יהודה : זמורה ביתן, תשס״ג יעל שנקר: נשים כותבות : הקול הנשי הירושלמי עמ׳ 373 על: מרגלית שילה
העיירה בוערת
בעת ביצוע השיר נעמד כל הקהל באופן ספונטני עד תומו
מחקרי ירושלים בספרות עברית
הוא כתוב ב זוגי וב איטי יחסית Andante