פקודת הנזיקין נוסח חדש. מדריך תביעות נזיקין

מבנה דיני הנזיקין דבר החקיקה העיקרי בדיני הנזיקין הוא פקודת הנזיקין נוסח חדש , אשר מכילה את דיני הנזיקין הכלליים, ואת מה שמכנים "העוולות הכלליות" למועצה יהיו כל הסמכויות הניתנות לה על פי דין
ג ערבות כאמור אינה טעונה כיסוי תקציבי בשעת נתינתה תיקון מס' 135 מיום 13

תיקון מס' 122 מיום 17.

30
פקודת הנזיקין
בסעיפים 177-181 — "עבודת-חוץ" — כל עסק או עבודה מחוץ לשירות העיריה, למעט — 1 עבודה ציבורית — שלא על מנת לקבל פרס; 2 עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית ללא התקשרות קבועה; 3 השקעת הון וקבלת רווחים ממנה שאין אתן עבודה או עיסוק; "עובד עיריה" — עובד עיריה המשמש בקביעות במשרה מלאה
תקציר פקודת הנזיקין • care-providers.co.uk
ב בסעיף זה, "שטח צבאי" - 1 מקרקעין התפושים בידי צבא-הגנה לישראל או שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאישר אותה שר הבטחון לענין זה; 2 מקרקעין המשמשים למטרה בטחונית שעל הכניסה אליהם הופקדה שמירה או שהכניסה הוגבלה בהודעה המוצגת מחוצה להם; 3 מקרקעין שיש בהם מיתקנים המיועדים למנוע כניסה לישראל או יציאה ממנה; לענין זה אישורו של מי שהסמיכו לכך שר הבטחון, כי המיתקן נועד לשמש למניעת כניסה לישראל או יציאה ממנה, יהא ראיה מוחלטת לדבר
חיים קליר ושות': פקודת הנזיקין [נוסח חדש]
בפרשת שיכון עובדים, שעסקה בעוולות הרשלנות והפרת חובה חקוקה בבניה, הוחל כלל הגילוי שבחוק, אך שם לא רק הנזק התגלה באיחור, אלא גם עובדות חשובות לעילת התביעה, ובכללן מרכיב הקשר הסיבתי
הזמנת חובה תיקון מס' 88 תשס"ד-2004 170 ג3 תיקון מס' 71 מיום 10
חוק ההתיישנות מאפשר לצדדים לחוזה להתנות בהסכמה תקופת ההתיישנות על תביעות בעקבות החוזה, ובלבד שתקופת ההתיישנות לא תהיה קצרה משישה חודשים סקירת משפט משווה בתחום ההתיישנות בנזיקין מלמדת על כך, שהצעת חוק ההתיישנות שותפה למגמה כללית במשפט לקיצור ולהאחדה של תקופת ההתיישנות לצד קביעת כללי השעיה , וכן לקביעת מחסום התיישנות קרוב

תיקון מס' 129 מיום 27.

23
מדריך תביעות נזיקין
א תקציב עירייה איתנה יכלול סעיף רזרבה כללית, שישמש לכיסוי הוצאות נדרשות ובלתי צפויות במהלך שנת הכספים; שיעור הרזרבה הכללית לא יפחת מאחוז אחד מסך הסכום הנקוב כהוצאה בתקציב השנתי של העירייה
על המחאת זכויות בפקודת הנזיקין והשלכותיה על תביעת ביטוח
כספים שבקופת העיריה מותר להשקיעם בדרך שתחליט עליה המועצה באישורו של השר
על המחאת זכויות בפקודת הנזיקין והשלכותיה על תביעת ביטוח
בתובענה על מיטרד ליחיד לא תהא הגנה בכך בלבד שהמיטרד היה קיים לפני שהתובע תפש או רכש את המקרקעין הנדונים
בתובענה על תקיפה תהא הגנה לנתבע אם - 1 עשה את המעשה כדי להגן על עצמו או על אדם אחר מפני שימוש בכוח שלא-כדין מצד התובע, ובמעשהו זה לא חרג ממידת הנחיצות הסבירה לאותה מטרה, והיחס בין הנזק שגרם לתובע בתקיפה זו לבין הנזק שרצה למנוע לא היה בלתי-סביר; 2 השתמש במידה סבירה של כוח כדי למנוע את התובע מהיכנס שלא-כדין למקרקעין או כדי להרחיקו מהם אחרי שנכנס אליהם, או שהה בהם, שלא-כדין, והכל כשהנתבע היה תופשם או פעל מכוחו של תופשם; ואולם אם נכנס התובע, או ניסה להיכנס, למקרקעין שלא-בכוח, תנאי להגנה הוא שהנתבע ביקש תחילה את התובע שלא להיכנס לשם, או לצאת משם אחרי שנכנס, ונתן לו הזדמנות סבירה למלא בקשתו בדרכי-שלום; 3 השתמש במידה סבירה של כוח כדי להגן על החזקתו במיטלטלין שהוא זכאי להחזיק בהם, או כדי להשיבם מידי התובע שלקח אותם ממנו, או עיכב אותם בידו, שלא-כדין; ואולם אם לקח התובע, או ניסה לקחת, את המיטלטלין שלא-בכוח, תנאי הוא להגנה שהנתבע ביקש תחילה את התובע שלא לקחת אותם, או להחזירם לו לאחר שלקחם, ונתן לו הזדמנות סבירה למלא בקשתו בדרכי-שלום; 4 עשה את מעשהו תוך כדי ביצוע, או סיוע כדין לבצע, צו מעצר או חיפוש, צו מסירה לדין, צו-מאסר או צו-עיכוב שניתנו על ידי בית-משפט או רשות אחרת המוסמכת לכך, ובלבד שהמעשה שמתלוננים עליו הותר באותם צווים אף אם היה פגם בהם או בנתינתם; 5 התובע לא היה שפוי בדעתו או היה לקוי בשכלו או בגופו, והכוח שהשתמש בו הנתבע היה, או נראה שהיה, במידת הנחיצות הסבירה להגנת התובע עצמו או להגנת אנשים אחרים, והשימוש בו היה בתום-לב ובלי זדון; 6 הנתבע והתובע היו שניהם חיילים בצבא-הגנה לישראל, והנתבע פעל מכוח דין החל על הצבא ולפי אותו דין; 7 הנתבע הוא הורו או אפוטרופסו או מורהו של התובע, או שהיחס שלו אל התובע דומה לשל הורו או אפוטרופסו או מורהו, והוא ייסר את התובע במידת הנחיצות הסבירה למען ייטיב דרכו; 8 עשה בתום-לב מעשה שהיה לו יסוד להניח שהוא לטובת התובע, אלא שלפני שעשהו לא היה בידו לקבל את הסכמת התובע, מפני שבנסיבות ההן לא היה בידי התובע לציין את הסכמתו או שהאדם הממונה עליו כדין לא היה בידו להסכים מטעמו, ולנתבע היה יסוד להניח כי טובת התובע מחייבת שלא לדחות את המעשה על-מנת שהתנהגות מסוימת תיחשב כמעוולת ותקים חבות בנזיקין תאפשר לחייב אדם בפיצוי כספי , עליה לעמוד בכללי אחת מהעוולות
תיקון מס' 88 מיום 18 בענין שווקים והכנת מאכלות ומשקאות לצריכת אדם, החסנתם לשם מכירה ומכירתם — תעשה העיריה פעולות אלה: 1 תסדיר שווקים ציבוריים למכירת מצרכים ומקומות למכירה פומבית של מיטלטלין ומקרקעין ותקבע אגרות, דמי שכירות ותשלומים אחרים שישולמו בעד השימוש בשווקים או במקומות למכירה פומבית, וכן תקים שווקים או מקומות כאמור; 2 תורה בדבר בדיקתם, תפיסתם, חילוטם, סילוקם וביעורם של משקאות שאינם ראויים לצריכת אדם, וכן של בשר, דגים, פירות, ירקות או שאר צרכי מזון פסידים, מניעת מכירתם או הצגתם למכירה ונטילת דוגמאות מהם לשם בדיקה

תיקון מס' 24 מיום 10.

8
על המחאת זכויות בפקודת הנזיקין והשלכותיה על תביעת ביטוח
תיקון מס' 74 מיום 26
עוולות הרשלנות
סימן ד':1 היזק על-ידי כלב נזקים שנגרמו על ידי כלב תיקון התשנ"ב 41א
פקודת הנזיקין (נוסח חדש),
א לא תוגש תובענה נגד אדם על עוולה שעשה אותה בטרם מלאו לו שתים-עשרה שנים