לעג לרש. לעג לרש

וכשם שאסור לבוז וללגלג לאדם שאין לו כסף, כך אסור ללגלג על מי שאין לו מצוות, שהן יקרות מזהב וכסף, ולמי אין מצוות? וזה רענון "בנפול אויביך אל תשמח" ואמנם במתים יש דין מיוחד, שעצם קיום מצוה לידם - אם היא לא לזכרם כדרך שקוראין פרקי תהלים ודורשים לעילוי נשמתם - הריהו לועג להם
דברי שלמה המלך החכם בכל אדם מתאימים להרבה עניינים שבחיים: הנה אדם שלועג לרש, מזלזל במי שאין לו משהו מסויים, או השמח לאידו של רש, שמח בחסרונו לא ינקה וכדברי האבן עזרא "מי ששמח לאיד הרש לא ינקה, לא יהיה נקי כל אחד מהם, כי ה' בוחן הלבבות ויתן שכר למרע וללועג ולשמח לאיד" וגם במצוות כתוב "והצנע לכת עם אלוקיך"

וראה בשערי תשובה בשער השלישי באות קע"ה שכתב שאל תדמה כי העושר והחכמה הם כשרון של אדם ולכן אתה מוצלח והוא עני, אלא דע שמאת ה' יצא הדבר, ותאמין בו ותבטח בו יתברך.

23
לעג לרש
וגם במצוות כתוב "והצנע לכת עם אלוקיך
לעג לרש
היה פתיל תכלת בבגדו של רבי יונתן
לעג לרש
מותר לאדם להכיר ביתרון שלו על הזולת, ואף להודות לה' על כך, אבל לא לעשות זאת בנוכחותו כדי שלא לגרום לו רגשי נחיתות
קיום מצוות אלו בקרבתו של אדם מת מדגיש את הנחיתות שלו לעומתנו, ונחשב ללעג ע"פ עוד על המסקנות המעשיות מהפסוק, ראו:
וכתבו התוספות לא רק אסור לקרוא בספר תורה אלא גם בע"פ אסור רבי חייא ורבי יונתן היו הולכים בבית הקברות

אבל אם תגיד לאדם, כדאי לך, בוא לשיעור, שעה, חצי שעה ותשכנע אותו הרי זה לטובתו ותועלתו ולשם שמיים ומותר.

לעג לרש
שכוונתם ודאי על הרשע, שאף על פי שהוא חופשי מן המצוות אחרי מותו, מכל מקום נפשו מצטערת בבית הקברות על המצוות שלא שמר בחייו, ואיבד את שכרם בעולם הגמול, וגם השכינה מצטערת עליו, ולכן אין לצערו בשום פנים, כדי שלא לצער את השכינה" רמ"ד וואלי על משלי יז5, פירוש אחרון
לעג לרש
ועל כן אומרת הגמרא בברכות יח שמי שמהלך בבית הקברות "ותפילין בראשו וספר תורה בזרועו וקורא, ואם עושה כן עובר משום לועג לרש חרף עושהו"
לעג לרש
אבל בגד שעושים לתכריכין של מת פטור, שכתוב אשר תכסה בה - רק בגד העשוי ללבוש חייב
גם כשמקיימים מצוות, יש להיזהר שלא לפגוע ברגשות של אלו שאינם יכולים לקיים מצוות אלו גם כשחז"ל תיקנו שהאדם צריך לברך על היתרון שיש לו על-פני אחרים, בכך שהוא זכה במצוות רבות יותר בברכות " שלא עשני
והלא אם המת היה צדיק, אדרבא, אז הוא עשיר, שמשלמים לו שכר פעולתו! וגם בחיים זה מצוי - אם תאכל בלעיסה גסה ובהטעמה והבלטה אוכל טעים שריחו נודף ממנו ליד מי שאין לו מה לאכול, הרי זה לועג לרש כתוב שאדם בחייו שומר ומחוייב במצוות אבל "במתים חופשי", כיוון שמת אינו יכול לקיים מצוות

.

28
לעג לרש
אנחנו, החיים, יכולים ללבוש ציצית ותפילין ולהתעלות מבחינה רוחנית; המת אינו יכול לעשות זאת - לא רק פיסית אלא גם רוחנית, גם אם ילבש ציצית ותפילין לא יוכל להתעלות
לעג לרש
כי המת היה מעוניין ללבוש ציצית ולהניח תפילין כי הרי הוא בעולם האמת, והוא יודע כמה שווה דקה של תפילה, חצי דקה של ציצית, אמן אחד, יהא שמיה רבא אחד, לכן הוא משתוקק מאוד לקיים מצוות
לעג לרש
אמר לו רבי חייא: "הרם אותו, כדי שלא יאמרו המתים 'למחר באין אצלנו ועכשיו מחרפין אותנו'! מסביר הרלב"ג, העוני נגזר על האדם מאת ה', וכאשר אדם לועג לעני, הוא מחרף את ה' ברוך הוא שככה גזר ואמר, השם יצילנו