פקודת הראיות. תצהיר

התפתחויות בדיני הראיות בישראל מאז חקיקת ו, בשנת , אשר היו שכינוה , הועמדו זכויות היסוד של חשודים נאשמים ובכלל בעלי דין ב כמו גם ב בדרגה , אשר הביאה לשחיקת הכללים העוסקים בקבילותן של ראיות וניתן שיקול דעת רחב לשופט באשר למשקל המיוחס לכל ראיה ישנם כללי ראיות ייחודיים - כגון: פקודת הראיות קובעת מתי של מסמך יכול להיחשב כמקור
בפ"ד אפריאט נ' אבוטבול קובע בית המשפט לעניין חריג זה: מלמד ניסיון החיים שבהתרגש אסון או מאורע המטיל באדם זעזוע נפשי או מתח עצבים הוא מאבד זמנית את הפיקוח על דרכי מחשבתו ואת כשור התמרון הרגיל

עדות כזו מתקבלת בדרך כלל כראיה על אף היותה עדות מפי שמיעה, שכן ההנחה היא כי מסירה ספונטנית של אמרה מפחיתה את החשש כי מוסר האמרה אינו מהימן וכי הייתה לו שהות לארגן את גרסתו ולסלף את אימרתו, כן מופחת החשש, כי תוכן האמרה אינו מדויק הואיל וזכרונו של מוסר האמרה בגד בו.

11
תצהיר
במשפט הפלילי יש להביא בחשבון את הקצאת סיכוני הא- סימטרית בין המאשימה לנאשם ואת עיקרון ההגנה על חפים מפני הרשעות שווא
תעודה ציבורית (מושג)
ברם, סעיף 9 אינו קובע הסדר כולל ביחס לקבילותן של אימרות ספונטניות
רס גסטה
רשם או שופט של בית משפט השלום, רשאי להשביע אדם או לקבל ממנו תצהיר
העיון המקדים של בית המשפט בחומר, הוא כלי מרכזי לאיזון בין זכות הפרט לסודיות רפואית ובין זכותו של בעל דין להגן על עצמו ולנהל דיון באופן מיטבי דרישת החיזוק הימנעות נאשם מלהודות או לכפור באשמה, סירובו להשתתף בהליכי חקירה חיפוש בגופו, או השתתפות במסדר זיהוי, לדוגמה , עלולים להיחשב כחיזוק
בהחלטה כאמור בסעיף קטן א ישקול בית המשפט, בין השאר, את הקשר שבין החומר החסוי לגדר המחלוקת בין בעלי הדין, בשים לב לגרסת ההגנה, את הקשר שבין החומר החסוי לראיות הגלויות וחומר חסוי אחר בתיק, ואת קבילות החומר החסוי ומשקלו הצפוי אם יוגש כראיה במשפט, ורשאי הוא לקבל הסברים מהעותר אף בהעדר שאר בעלי הדין; לא יתיר בית משפט גילוי של ראיה חסויה, אלא לאחר שניתנה לתובע אפשרות להתייחס לטענות שנטענו שלא בפניו על אף האמור , מקום שנגבתה עדות מחוץ לתחום שיפוטם של בתי המשפט בישראל, מכוח כל אמנה, הסכם או דין, לצורך הליך פלילי בישראל, רשאי בית המשפט להתיר שפרוטוקול העדות שניתנה כאמור יוגש כראיה במשפט, ובלבד שבית המשפט ראה להנחת דעתו שיש סיבה מספקת להיעדרו של העד שהעיד לפי הפרוטוקול וכי לנאשם או לעורך דינו ניתנה הזדמנות לחקור את העד חקירה שכנגד בשעה שנגבתה העדות

אמרתו של נאשם מותר להוכיח בעדותו של אדם ששמע אותה; נרשמה האמרה בכתב והנאשם חתם עליה או קיים אותה באופן אחר, מותר להוכיחה בעדות על כך ממי שהיה נוכח באותו מעמד; אמרה שנרשמה כאמור מותר להוכיחה אף בתצהיר בכתב של מי שהיה נוכח באותו מעמד, אם הנאשם מיוצג וסניגורו הסכים לכך או — כאשר האמרה נוגעת לאישום בעוון או בחטא — אם הנאשם, במענה לשאלת בית המשפט ולאחר שבית המשפט הסביר לו את זכותו לחקור את נותן התצהיר, אישר שקרא את האמרה או שהיא הוקראה לו, אינו כופר בכך שהאמרה היא אמרתו וויתר על חקירת מקבל האמרה.

10
מהימנות (דיני ראיות)
עם זאת, גם כאשר השופט לא התרשם ישירות מהעד, הוא מוסמך לקבוע ממצאי מהימנות על יסוד שיקולים שבהיגיון בלבד
תעודה ציבורית (מושג)
לצורך הכרעה ב הדין מסתפק ב קל יותר של "מאזן ההסתברויות", ומסתפק בכך שמשקל הראיות נוטה לטובת צד ועמדתו מסתברת יותר מאשר האחר על מנת שיזכה במשפט
פקודת הראיות
זהו אמצעי הוכחה משפטי, הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי כאשר עיקר השימוש בו הוא במישור האזרחי
באותו מקרה קבע בית המשפט כי מדובר בעדות ספונטנית גם בעל דין או נאשם יכול להיות עד, לרבות הודאת נאשם
חשיפת מידע זה על ידי הרופא מהווה הפרת חובת סודיות של לקוחותיו כללים אלו נועדו לקבוע כיצד מבררים עובדות, להבדיל מברור מחלוקות אחרות בהליכי משפט כמו פרשנות הדין, חומרת המעשה, רמת הענישה, פסיקה קודמת, כוונה פלילית ועוד

תצהיר הוא מסמך בכתב, שתוכנו מיועד להוות תחליף ל הנמסרת ב.

2
רס גסטה
האם בסמכותו של בית המשפט לקבל ראיות לא קבילות? די בספק סביר על מנת שהנאשם ב יזוכה מחמת הספק
דיני הראיות
סעיף 9 עצמו משקף את ההלכה במשפט המקובל האנגלי, המתנה, כאמור, את קבילותה של אמרה ספונטנית בהעדת מוסר האמרה
חיסיון רפואי
במשפט המקובל, החובה להביא את העד לא חלה במקום שאין אפשרות להביא את מוסר האמרה לבית -המשפט, בין משום שאינו בחיים ובין משום שלא ניתן למוצאו בשקידה סבירה