| מה הם האפשרויות הקישור של תוכן חסום לי ואת רמיזותיו של דניאל לא הבנתי א | ולגבי הקישור לויקיפדיה שם לפי ההסבר של דניאל מדובר על שתי מנורות שכל אחת מיצרת צל חדש וזה לא שהצל השני נוצר מהצל הראשון אלא שניהם נוצרים מאדם שמסתיר את האור |
|---|---|
| ושם משמע קצת כפירוש ר"ת גבי מקצת סכך בתוך כ' ומקצת למעלה מעשרים אף על גב דאי שקלת לההיא יהא חמתה מרובה מצלתה משמע התם דכשרה משום דעכשיו הויא לה צלתה מרובה מחמתה ומיהו גבי הוצין יורדין פירשנו לעיל דאפילו חשיב סכך פסול כשרה דמיירי כשצלתה מרובה מחמתה מה שבתוך עשרים והא דקאמרינן שם אי קלשת לה ויהא חמתה מרובה מצלתה היינו לפי שלא יכול להתקיים הסכך שבתוך עשרים דמחמת קלישותו יבא הרוח ויפזר או יפול: בסכת | וכשתמצא לומר שלשה דינין הם בסכך פסול עם סכך כשר |
ואם קצץ האילן להכשירו להיות הוא עצמו מן הסיכוך — כשר, והוא שינענעו לשם עשיית סוכה, אבל לא נענעו, לא אמרינן קציצתו זו עשייתו.
11| תקרה שאין עליה מעזיבה מפקפק או נוטל אחת מבינתיים לא מייתי ראיה מדתנן ונוטל אחת מבינתיים דההיא בנותן סכך כשר באויר שבין נסר לנסר הוא ונסרים הנשארים לסכך פסול חשבינן להו אלא מדתנן מפקפק מייתי ראיה דכיון דבמפקפק סגי דהיינו שיסיר כל המסמרים לשם עשיית סוכה ונכשרת הסוכה בסכך זה אלמא סכך כשר הוא אע"פ שכל עוד שלא פקפק פסולה הסוכה מ"מ כיון דלא מיפסיל מצד עצמו אלא משום תעשה ולא מן העשוי לא חשיב סכך פסול והרמב"ם כתב בפ"ה העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית הדלה עליה האילנות ובדיהן וסיכך ע"ג ואח"כ קצצן אם היה הסיכוך הרבה כשרה ואם לא היה הסיכוך שהיה מתחלתו כשר הרבה מהן צריך לנענע אותן אחר קציצתן כדי שתהיה עשוי לשם סוכה עירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו וסכך בשניהם אע"פ שהכשר יתר על הפסול פסולה וכתב ה"ה מתני' דהעושה סוכתו תחת האילן וכו' ומה שנאמר עלה בגמ' כמש"ל והביא עוד מאי דאמרי' תו בגמרא אי בשחבטן תנינא הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואם הקיסום וסיכך ע"ג פסולה ואם היה הסיכוך הרבה מהן או שקצצן כשירה ה"ד אילימא בשלא חבטן הא קמצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר אלא לאו בשחבטן ותירץ אי מהתם הו"א ה"מ דיעבד אבל לכתחלה לא קמ"ל ע"כ בגמרא וכתב ע"ז לא נזכר סוגיא זו בהלכות אלא שעל המשנה דהדלה עליה כתוב אם היה סיכוך הרבה מהן אוקימנא בשחבטן דאל"ה קמצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר ופסול' וזה דעת רבי' דהוא מפרש חבטן שהפרידן זה מזה אבל אם היו מעורבין זה בזה אף על פי שהסכך כשר רבה מצטרף זה בזה ופסול וזהו הדין שכתב רבינו בסמוך עירב דבר שמסככין בו וכו' ואם חבטן שר"ל הפרידן צריך שיהא הסיכוך הכשר הרבה מן הפסול ואם היה כמותו בצמצום פסול וזהו שאמר' המשנה או שהיה הסיכוך הרבה מהן ואוקימנא לה בשחבטן וזהו הדין שכתב רבינו סיכך בדבר פסול ודבר כשר וכו' וכל זה כשאין בסכך פסול ביחד ג"ט כמו שיתבאר לפנינו ומ"ש רבינו בכאן הוא סוף המשנה או שקצצן כשרה ובגמרא אמרי' דצריך לנענע וחידש רבינו שאם היה הסכך כשר רבה וקצץ הפסול שא"צ לנענע ודבר פשוט הוא שהרי כיון שהסכך רבה לא היה צריך קציצה אלא חבטן להפרידן זה מזה כמ"ש וכיון שקצצן כ"ש שכשירה ועוד שלא הזכירו נענוע אלא משום תולמ"ה ופשוט הוא זהו דעת רבינו בדברים אלו וכ"כ בהשגות שרבינו מפרש שחבטן שהפרידן זה מזה עכ"ל ה"ה אבל בפירוש המשנה להרמב"ם נראה שהוא מפרש שחבטן היינו שקצצן שכתב אמתניתין דהדלה עליה וכו' אם היה הסיכוך הרבה מהן כשירה בתנאי שיקוץ אותן ואם לא קצצן יצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר ופסולה עוד אמר או שקצצן כשירה בתנאי שינענע אותן ואז תהיה כשירה וכ"נ ממ"ש בה' סוכה הדלה עליה וכו' ואח"כ קצצן אם היה הסיכוך הרבה מהן כשירה ואם לא היה הסכוך שהיה מתחלתו כשר הרבה מהן צריך לנענע אותן אחר קציצתן כדי שתהיה עשויה לשום סוכה ולפ"ז מתני' דהדלה עליה הכי מפרשא אם היה הסיכוך הרבה מהן כשירה בלא נענוע כלל וכדאוקימנא לה בשחבטן היינו שקצצן ומאי דקתני או שקצצן פי' או שקצצן כמשפט דהיינו קצצן ונענען אע"פ שאין הסיכוך הרבה מהן כשיר' דאפי' כל הסיכוך מהן נמי כשיר' כיון שקצצן ונענען ומתני' דהעושה סוכתו תחת האילן וכדאיתמר עליה בגמרא ה"נ מיפרשא דכל שהאילן חמתו מרובה מצילתו מסתמא הסכך פסול מועט מהכשר הלכך אם חבטן דהיינו שקצצן אע"פ שלא נענען כשיר' וכשאילן צילתו מרובה מחמר זו מסתמא הסכך הפסול רבה על הכשר הלכך אפי' חבטן דהיינו שקצצן פסולה משום תעשה ולא מ"ה עד שינענענו אע"פ שכשקוצצן הם מתנענעין ונופלים על הסכך לא מהני משום דבעינן נענוע בידים והשתא נתבארו דברי הרמב"ם שכתב עירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו וסיכך בשניהם אע"פ שהכשר יתר על הפסול פסולה בדבר שאין מסככין בו בלא קצצן ודאי מיירי וה"ג בגמרא ועל חמת' מרובה מצילתה דמשמע דסכך פסול מועט מן הכשר אקשי' הא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר ואיצטריך ר"פ לאוקמה בשחבטן דהיינו קצצן הא אם לא קצצן פסולה ואפי' הכשר יתר על הפסול: וסמ"ג כתב וז"ל עירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו וסיכך בשניהם אע"פ שהכשר יותר על הפסול פסול והא דאמר בפ"ק דסוכ' והא קמצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר אר"פ בשחבטן כתב מורי לפני ר"י בשחבטן ונתערבו ולא הוכרו שם דמדאורייתא חד ברובא בטיל אבל אם הוכר סכך פסול לא יבטל וכתב מהר"ר אליה מזרחי ז"ל כתב הר"ן דהיכא שחבטן וערבן ואיכא רובא סכך כשר ואין האילן צילתו מרובה מחמתו כשרה שלא כדברי הרמב"ם מפני שהוא סובר שהרמב"ם מפרש חבטן כפירש"י ונראה שלא ראה פי' המשנה וכן נראה ג"כ מדברי הסמ"ג דאל"כ מההיא דר"פ ל"ק מידי דעירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בלא קצצן משמע אך קשה דבשלמא אי הוה ס"ל כפי' הרמב"ם שפי' חבטן קצצן ואפ"ה קתני אם היה סיכוך הרבה מהן כשירה היינו דאיכא למידק מינה דעירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו וסיכך בשניהם אע"פ שהכשר יותר על הפסול פסולה אלא השתא דס"ל כפירש"י דפירש חבטן השפילן ועודן מחוברין דאל"כ לא הוה קשיא ליה מההיא דר"פ דאפ"ה קתני אם היה הסיכוך הרבה מהן כשירה מנ"ל למימר הא דעירב דבר שמסככין בו כו' מדאצטריך לאקשויי עליה הא לא אשכחן בשום דוכתא לפסול את הסוכה בעירב סכך הפסול עם הכשר כשהכשר רבה עליו אלא היכא דקאי לחודיה ואינו מעורב יחד עם הסכך הכשר דומיא דהעושה סוכתו תחת האילן כשלא השפילן אבל כשהשפילן ונתערב הסכך הפסול עם הכשר ביחד בטיל ברובא ואדרבה בהדיא קתני במתניתין טו | צימרים ליד עומר בתפרח, במרחק של 16 |
|---|---|
| אולם יעויין בערוך לנר מסכת כריתות דף ו עמוד א בגמרא בבואה לבבואה דבבואה | דניאל כתב:הקישור של תוכן הוא למקרה של 2 נקודות אור ולא ברור אם כוונת הגמרא לזה או לתופעה שמכונה עקיפה ששולי הצל מטושטשים |
יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה רצוי מול צפיית טקסט מקורי ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
26