פס' 20 — 27 — כאשר גיחזי, משרתו של אלישע , מבין כי אלישע רפא את נעמן ללא תמורה, נעורה בו תאוות בצע | ד כִּי-הוּא רֹדֶה בְּכָל-עֵבֶר הַנָּהָר, מִתִּפְסַח וְעַד-עַזָּה--בְּכָל-מַלְכֵי, עֵבֶר הַנָּהָר; וְשָׁלוֹם, הָיָה לוֹ מִכָּל-עֲבָרָיו--מִסָּבִיב |
---|---|
אלישע לא מתרגש מנעמן ושולח אליו שליח, המסביר לו כי על מנת להירפא עליו לטבול שבע פעמים במימי הירדן | יש לשים לב שהאיגרת נשלחת למלך ישראל, ולא לאלישע, אולי מכיוון שלא לכבוד המלך הארמי להתעסק עם נביא הנמנה על "פשוטי העם" |
פס' 8 - 14 — בניגוד לחרדה שאחזה במלך ישראל, מפגין אלישע בטחון מוחלט.
26{ס} טז וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה, אֶל-חִירָם לֵאמֹר | פס' 3 — 7 — בניגוד לנעמן, המתואר כ"איש גדול" השבויה הישראלית נקראת "נערה קטנה" |
---|---|
יד וַיָּבֹאוּ, מִכָּל-הָעַמִּים, לִשְׁמֹעַ, אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה--מֵאֵת כָּל-מַלְכֵי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת-חָכְמָתוֹ | ז וְכִלְכְּלוּ הַנִּצָּבִים הָאֵלֶּה אֶת-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וְאֵת כָּל-הַקָּרֵב אֶל-שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ-שְׁלֹמֹה--אִישׁ חָדְשׁוֹ: לֹא יְעַדְּרוּ, דָּבָר |
יג וַיִּגְּשׁוּ עֲבָדָיו, וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו, וַיֹּאמְרוּ אָבִי דָּבָר גָּדוֹל הַנָּבִיא דִּבֶּר אֵלֶיךָ, הֲלוֹא תַעֲשֶׂה; וְאַף כִּי-אָמַר אֵלֶיךָ, רְחַץ וּטְהָר.
24{ס} לא וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת--אַבְנֵי גָזִית | יב וַיְדַבֵּר, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל; וַיְהִי שִׁירוֹ, חֲמִשָּׁה וָאָלֶף |
---|---|
ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המנוקדים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המנוקדות של הספר על ידי פונקצית ההכללה | גיחזי, משרתו של אלישע, רודף אחרי נעמן ומבקש ממנו שכר במרמה |
אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב בלי נקודות וה"קרי" מנוקד.
1